קולינריה אזוטריקה: בשוק הכרמל ובחוץ לארץ

אני אוהב את המעדניה הרוסית שבשוק הכרמל, למרות – ואולי בגלל – שצריך לעבור דרך מסלול רצוף בחסה מעוכה ופטרוזיליה דרוסה. אני אוהב את הממרחים והנקניקים בלי השמות, או לפחות בלי שמות שאני מבין, ואני אוהב את זה שהקצב פונה אלי ברוסית, ורק המבט המזוגג שלי גורם לו לנסות גם בעברית. זה כמו ביקור בטיב-טעם, אבל ממוקד יותר, בלי כל המצרכים הישראליים הרגילים והמיותרים הללו. קניתי פטריות מוחמצות. כי הן היו שם.

* * *

הפסח מתקרב, ואפשר לראות את זה בשוק. לא רק בדוכנים של העוגות והמאפים – עוגיות בוטנים ואגוזים וקוקוס בכל עבר – אלא גם בדוכנים תמימים יותר. מוכר תבלינים אחד הוסיף “כשר לפסח” על כל מוצר, גם אם הכשרות שלו לא נתונה בספק. בשלב הבא, מים וצלחות חד”פ, כשרים לפסח!

* * *

עושה לי טוב לדעת שיש בשוק דוכני אלקטרוניקה מצ’וקמקים. בדוכן אחד היו מגוון מפצלי USB מפוקפקים, מצלמות רשת עם רזולוציה תת-מגהפיקסלית, והקרם-דה-לה-קרם – סלסלה של “כבלים שונים”, בו אפשר תמורת 15 שקלים בלבד לחפור במגוון דברים שמחברים ל-USB גם דברים שלא היו אמורים להיות מחוברים ל-USB.

בנוסף, אני גם אוהב את זה שבדוכן שמוכר דיסקים מזויפים של מוזיקה מזרחית, יש גם שלט שאומר “כאן מתקינים צ’יפ בפלייסטיישן”. זה גורם לי להרגיש כמו בנוירומנסר או בבלייד ראנר, משוטט בשווקים באיסטנבול או בטוקיו, ובין ערימות הירקות והאוכל המקומי אפשר למצוא האקר מזדקן עם וירוס צבאי רוסי למכירה, או מעבדה ביוגנטית פיראטית.

* * *

המכולת הסינית היא לקחת את המעדניה הרוסית צעד אחד קדימה. כאן גיליתי שילובים שלא הכרתי, כמו ג’לי קוקוס עם ערמונים ושעועית, צדפות מטוגנות ומשומרות או חטיף תירס בטעם שום. גיליתי כאן אינסטנט-נודלס בעשרות טעמים, מהעוף או החזיר המוּכַּרים, אל הביזאריים יותר, כמו “מח עצם בקר מלאכותי”, ועד הטעמים שבהם המתרגם הרים את ידיו והעתיק פונטית את שם המנה בלי לנסות להסביר אותה.

כאן גם גיליתי שאנשים מסתכלים עליך מוזר כשאתה מנסה לצלם נודלס באמצע החנות.