כפולו-אפ קצר לפוסט האחרון, אני אעדכן את הקוראים הקבועים ואציין שלרשת מגה, הגלגול האחרון של רשת קו-אופ-הריבוע הכחול הותיקה, יש גם סט של חטיפים גנריים, אבל שם הם העדיפו להשאר עם המילה “חטיף” הנייטרלית, ולא להכנס לפירוט מלא של ההרכב בשם:
מצד שני, למגה אין קונוסים.
מה שכן, גם לרשתות צבריות ותיקות יש לפעמים הברקות ביזאריות שלא היו מביישות את מיטב הקניינים יוצאי ברית המועצות:
Comments
7 תגובות על “קולינריה יום-יומית: דברים שרואים מכאן”
פסטרמה טונה זה ישן. מה דעתך על שינקן הודו?
אני תוהה מתי זה עובר מתחרות הוגנת לבעיית זכויות יוצרים. האם הצורות של ה"חטיף" בהקבלה לטעמים (גריל=פוזילי, פלאפל=תולעים) זה סטנדרט ששומרים עליו לנוחות הלקוח (כמו שבורקס גבינה הוא תמיד משולש ובורקס תפו"א הוא תמיד מרובע, נגיד), או שזה שייך לאוסם? האם אין בעיה להעתיק את החטיף במדויק, כל עוד לא משתמשים באותו השם? האם "בימלי" זה בסדר?
ובנימה אחרת – גם ל-Yellow יש סדרת חטיפים – בעיקר פיצוחים אם אני זוכרת נכון – עם מיתוג מעניין: במקום שם למוצר מופיע איזה טקסט קטן בו המוצר כאילו מספר על עצמו, והמילים שמתארות אותו מודגשות. אשתדל להשיג עדויות ויזואליות.
יוסי: אין לי בעיה עם שינקן הודו. זה כמו דג-בטעם-שרימפ או חזה-אווז-כתחליף-לבייקון. מגבלות הכשרות מייצרות המצאות מעניינות, אם כי לא תמיד טעימות. הבעיה שלי עם הפסטרמה טונה היא שאין כאן שום אילוץ – יש רק מעיכה של דג לצורה וקונסיסטנציה לא-לו. זה כמו… שניצל תירס, עכשיו שאני חושב על זה. ולו דווקא התרגלנו. המממ.
אביב: אפשר לראות את זה גם עם גבינות. להרבה גבינות אירופאיות יש הגנה על השם, כך שאי אפשר סתם לקרוא לגבינה "פרמזן", זה סימן מוכר ומוגן של איזור יצור מסוים. לכן לתנובה יש "גבינה בסגנון פרמזן", ונראה שזה מספיק כדי להגן עליהם. ואם יוציאו "חטיף בסגנון ביסלי"? "חטיף בהשראת במבה"?
זה לא בדיוק אותו דבר, כי ביסלי ובמבה הם סימני מסחר רשומים, ופרמזן היא כינוי-מקור, אבל עדיין.
אגב, היא די טעימה, הטונהרמה הזו. טונה מעושנת. נחמד.
אבל האם תנובה יכולה להוציא גבינה צהובה בעיגולים קטנים, לעטוף אותה בשעווה אדומה ולשים בשקיות רשת, ולקרוא לה "גבינה'לה" במקום BabyBel?
כשמדברים על שמות וסימנים מוכרים הגבולות קצת יותר ברורים, אבל האם צורה של אוכל היא משהו מוגן של יצרן מסוים, או סטנדרט שהוא נחלת הכלל? או שאולי זה תלוי מקרה או זמן – אחרי מספיק זמן שביסלי גריל נמצא בשוק הצורה שלו מפסיקה להיות פטנט של היצרן והופכת להיות חלק אינטגרלי מההגדרה של המוצר.
אכן שאלה מעניינת. לפחות במקרה אחד, התשובה היא כן:
גורמים במשרד לעורכי פטנטים אומרים שאפשר לרשום זכויות על צורה של אוכל, זה פשוט יותר מדי בלגן בשביל שחברות יטרחו לעשות את זה.
הם ציינו דוקא את האפרופו כצורה שכן רשומה, אז מעניין מה מצבם של הקונוסים מטיב טעם. לגוגל עדיין אין מתרגם מ-Legalese לעברית, אז אני לא יודעת מה זה אומר למשל.