Dec 21 2009
כחול וצמיגי
ראיתי היום באוטובוס איש יושב ומשחק עם האייפון שלו, שאותו קנה בשבוע האחרון, לאחר ההשקה בארץ. אני יודע שהוא קנה אותו עכשיו, כי האייפון – מופת לעיצוב מוצר והנדסת אנוש – היה עטוף בשרוול גומי כחול עם הלוגו של פלאפון, שהפך את המכשיר המעוצב ללבנה דביקה וחמימה.
זו הדרך של פלאפון, אני מניח, להכניס את המיתוג שלהם לאייפון למרות המגבלות הנוקשות שאפל מציבה על המשווקים. אם אסור להם להדביק את הלוגו על הטלפון עצמו, הם פשוט יעטפו את המכשיר כולו בצבעים שלהם, כחול בינוני עז, בניגוד ללובן האלגנטי של אפל.
סלקום בחרו בדרך אחרת להכניס את המותג שלהם לשיווק האייפון, עם שלטי פרסומת ברחבי הדיזנגוף סנטר בצבעי סגול וצהוב שהיו גורמים גם לאוהד בית”ר להתכווץ בכאב, שמפרסמים את האייפון סנטר. לא את האייפון, חלילה – הם לא יעזו לשים את העיצוב שלהם על פרסומת לאייפון בניגוד להנחיות אפל. אבל לאייפון סנטר? אין סיבה שלא. ואני מרגיש שמשחקים איתי בקקי.
* * *
השרוול הכחול הזה של פלאפון, כאמור, היה גורם למהנדסי המוצר של אפל לבכות בשקט, בפינה. בלי הלבן האיקוני, בלי המתכת המוברשת, פשוט צבעים חזקים וגומי תעשייתי. אבל הם יכולים לבכות עד למחר על איך יותר נכון, ויפה, והרמוני לעצב מוצר – אבל בסופו של דבר זה הצרכן שמחליט, והצרכן שרוצה את האייפון שלו שלם ונוח, וכחול, וצמיגי.
לפני שנים רבות, ידידה שלי קיבלה פרוייקט להרים אתר לאיזה יבואן של ציוד לבניין. היא ישבה שעות והשקיעה להרים אתר בית נעים ויפה, עם צבעים משתלבים ופונטים נעימים וטקסט קריא ונוח. ואחרי שהיא סיימה, הלקוח הסתכל, והנהן, ואמר שזה מאד יפה, אבל לא ככה הוא רוצה את זה. הוא רוצה את האתר בצהוב בוהק – צהוב בולדוזר – עם הרבה פסים שחורים וחיים צר ושאר תועבות טיפוגרפיות שגרמו לה להחוויר. אבל בסופו של דבר, המוצר לא קיים בפני עצמו. ואם קבלני בניין רגילים להזמין ציוד מקטלוגים מודפסים שבהם הקונבנציה היא צהוב ושחור וסימני קריאה, ככה הם רוצים גם את האתר שלהם. וככה אנשים רוצים את האייפון שלהם. כחול. וצמיגי.
* * *
on 
אגב לקוחות מהגיהנום:
http://clientsfromhell.tumblr.com/
בכל מקרה, לא, זה לא באמת קשור לפוסט. אז מה?
ואם כך, אז כל מקרי הבוחן של המקצוע הזה, כולל האייפון עצמו, עומדים בסימן שאלה.
סימן הקריאה, כמובן הוא האייפון עצמו.
אייפון!
(רוצה לומר ההצלחה המוכחת של מוצרי-על כמו אייפון או אתרים כמו טוויטר היא עדות ניצחת לטעות היסודית של קבלני הבניין לדורותיהם – המעצב יודע לעצב, והקבלן יודע לקבלן, או לקבול, או משהו).
אביב: ראיתי איפשהו מישהו שטוען שיש מילה ביפנית למישהי שנראית טוב מאחורה אבל לא מקדימה. או להפך. לא שזה קשור למשהו.
פרננדו: למה רק עכשיו זה הגיע? בשביל שסטיב ג’ובס יוכל לשבת במצודה התת-ימית שלו ולצחוק צחוק מרושע בזמן שהוא מלטף חתול (לבן, כמובן, עם גימור מתכת מוברשת). או זה, או שסתם שוק קטן עם נטייה ידועה לפירטיות לא ממש נראה לבחורים מקופרטינו כהשקעה טובה.
מיק: זו שאלה טובה, ואפשר להסתכל על ההצלחה של האייפון (דגם אחד לשלוט בכולם) לעומת נוקיה (אלפי דגמים ילבלבו להם). האייפון הוא המכשיר הסקסי והמדובר, והוא נמצא בעליה מתמדת – אבל אי אפשר לשכוח שנוקיה, למרות ההאטות במכירות, היא עדיין יצרנית הטלפונים הכי גדולה בעולם בהפרש ניכר.
וחוץ מזה: מיק! מה נשמע? שנים לא התראינו.