Nov 16 2009

משל הקוטג’ הארור

כהמשך לקיטורים שלי מאתמול, יובל דרור מדגיש עוד את הטשטוש הזה בין הגולשים ה-“אורגניים” של הרשתות החברתיות, לבין המפרסמים ואנשי השיווק שרואים בהן עבודה, לא חברה.

הבלבול הזה נמצא בכל מקום. בטקסט כמו זה של גל מור על הבלוגים של נרג, הוא מתחיל לנתח אותם בעיניים של גולש, או צרכן תוכן, ועושה מעבר פתאומי לשיקולים עסקיים – ה-bounce rate שלהם נמוך מדי, ה-SEO שלהם לא אופטימלי, ומגוון שיקולים שלאף אחד לא איכפת מהם חוץ ממנהלים ב-NRG ופרובלוגרים אחרים, בטח לא מי שקורא את הבלוגים.

בכתבה בגלובס שיובל דרור מביא, כותרת המשנה משקפת את הבלבול הזה טוב עוד יותר:

עם ירידה של 50% בטראפיק של טוויטר בישראל, לא בטוח ששירות המיקרו-בלוגינג הוא כלי פרסומי אפקטיבי. האם טוויטר עשוי להתאושש – או שמא הגולש הישראלי נאמן רק לפייסבוק?

אז על מי מדברת הכתבה? על המפרסם או על הגולש? כי פלטפורמת פרסום כושלת עדיין יכולה להיות פלטפורמת תוכן מצויינת לגולשים. אתר לייבג’ורנל שרד שנים רבות כמעט בלי פרסומות, כשחלק ניכר מההכנסות שלו מתבסס על חשבונות פרימיום בתשלום. גולשים ישראלים רבים היו נאמנים אליו, בלי שהוא יהיה כלי פרסומי אפקטיבי.

אז כל מטרת הפוסט הזה רק לחזק את ידיו של יובל דרור ולחזור על מילותיו:

מעניין ת’תחת שלי אם טוויטר הוא כלי פרסום אפקטיבי.[אפשר יהיה להספיד אותו] כאשר המשתמשים יפסיקו להשתמש בו ולא כאשר תנובה תגלה בתדהמה שהיא לא מצליחה למכור דרך טוויטר קוטג’ ארור.

2 תגובות

2 תגובות לפוסט “משל הקוטג’ הארור”

  1. גלNo Gravatarבתאריך 17 Nov 2009 בשעה 09:40

    אבנר, אז בקיצור ולעניין אתה אומר שלא רק שלא היית רוצה לראות את אתרי המדיה החברתית הופכים לכלי עזר פרסומי, אלא שגם אי אפשר?
    מה שכתבת כאן ממש קטלני למי שמנסה לעשות קמפיין דרך FB:
    אוסרים על מבצעים הדורשים מהמשתמשים להעלות תמונות, לשנות את שורות הסטטוס שלהם או להגיב על אירועים של אחרים, על מנת למנוע מהקמפיין מלהפוך לספאם לכל השירות
    זאת התקפה ישירה ומדויקת על הפואנטה היחידה בשימוש של FB וTwitter למטרות פרסום (בכל אופן, היתרון היחידי על פשוט לעשות פרסום/קשרי לקוחות דרך אימייל). אם אי אפשר לעשות קמפיין וירלי דרך בקשה לשינוי שורת הסטטוס…אז מה הטעם?
    הגיוני?

  2. אבנר קשתןNo Gravatarבתאריך 17 Nov 2009 בשעה 09:51

    אין שום דבר שמונע ממני, כמשתמש, להחליט לכתוב בסטטוס שלי “היי, תראו את המבצע המגניב של X. תלכו לעמוד שלהם, זה שווה!”. מה שהמגבלה החדשה של FB מונעת זה מבצע שבשביל להשתתף בו, אני מחויב לשים את הסטטוס הזה.

    זה מחזיר את השליטה לידי המשתמש. אם יש מסר שיווקי ב-newsfeed שלי, זה כי אני רציתי לשים אותו, כי המוצר מצא חן בעיני – לא כי אילצו אותי להפוך לסוכן פרסום בעל כורחי.

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובה

  • הודעות אחרונות

  • לרישום בדואר

  • תגיות ונושאים

  • מהעבר

  • Meta

  • עמודים קבועים