Oct 15 2009
הבחנה קצרה ולא מפתיעה
מה לא מפתיע בפוסטר הזה, של הסרט החדש של טרי גיליאם? (אפשר ללחוץ לתמונה גדולה יותר). לא מפתיע לראות את העומס של הפרטים, כפי שגיליאם אוהב – עמוס סימבוליזם ופרטים אידיוסינקרטיים קטנים. לא מפתיע לראות את השחקנים הראשיים פזורים ברחבי התמונה. אבל מה שמעניין הוא שהמרכז הבלתי מעורער של התמונה זו לילי קול, עם הקונטרסט של השיער האדום הבוהק והרבה, הרבה עור לבן, שממלאת את הפוסטר כולו. כשראיתי את הפוסטר מיד הסתכלתי על שורות השמות בראשו לדעת מי זו, והופתעתי לגלות שלאור המרכזיות שלה בפוסטר, היא לא ממש בולטת ברשימת השמות. לא סתם שהיא לא פותחת את הרשימה, היא אפילו לא ברביעייה הפותחת שמופיעה מעל התמונה, וצריך לסובב את הראש כדי לראות את השם בצידי הפוסטר, האחרונה מבין רשימת שמות המשתתפים ולפני שעוברים ל-“אורחים מיוחדים”, אלא שלפני השם שלהם אפשר למצוא מילות קישור כמו “and” או “with”. הבחורה הערומה עשתה את שלה. הבחורה הערומה יכולה ללכת.
* * *
יש מספיק אנשים אחרים חוץ מהית’ לדג’ר שקיבלו מיקום מכובד יותר ברשימת המשתתפים, משמאל ומימין לקול. אף אחד עוד לא איבד את משרתו מלשים את ג’וני דפ על פוסטר.
ובקשר לחלק ב’ – אני לא לגמרי בטוח בקשר לזה, אבל לפי מה שראיתי, אני לא בטוח שהפוסטר הזה בכלל מוצג בארה”ב. ראיתי קישורים לפוסטר הזה שם, אבל יכול להיות שאני טועה.
מה הסיכוי שטרי גיליאם עצמו היה מעורב בעיצוב הפוסטר? משהו כמו שואף לאפס מלמטה, לא? רוצה לתת קרדיט על סקסיזם? הפנה אותו ליח”צנים של חברת ההפקה.