Aug 17 2009
טרנסהומניזם על המסלול
אני חייב להגיד שאני לא מצליח לגייס התלהבות מאוסיין בולט והשיא העולמי החדש שלו. אני דווקא חושב שאני מבין מה אנשים מוצאים בשיאים כאלה – מתיחת גבולות היכולת האנושית וכדומה. אני מזדהה, באמת שאני מזדהה. אבל אם כבר מישהו ממלא אותי בהתפעמות, זה לא בולט אלא מישהו כמו אוסקר פיסטוריוס. 
על פיסטוריוס כתבתי לפני כמה חודשים כבר. הוא אצן דרום-אפריקאי קטוע רגליים שמשתמש ברגליים פרוסתטיות מסוג צ’יטה כדי לרוץ – ומגיע לתוצאות שלא רחוקות משל אצנים אולימפיים עם שתי הרגליים המקוריות שלהם. לפני כשנה פיסטוריוס עורר שיח ציבורי ער סביב בקשתו להתמודד באולימפיאדה הרגילה, בקשה שנדחתה ומאוחר יותר אושרה. למרות זאת, פיסטוריוס לא עמד בתנאי הקבלה לנבחרת האולימפית ולא השתתף. אבל מה שמעניין אותי זו דווקא ההתנגדויות. רבים חושבים שיש כאן אלמנט לא-הוגן, שהרי לפיסטוריוס יש עזרים חיצוניים שמשפרים את יכולות הריצה שלו, ואין כאן באמת יכולת אנושית עילאית שבאה לידי ביטוי. אבל בינינו, גם אצנים כמו אוסיין בולט הם לא בדיוק אנשים מן הישוב. בשביל להגיע להישגים שלו, בולט משתמש בחומרים מלאכותיים: תזונה מאד ספציפית, תוספי מזון וכדומה. ואפילו לא באתי להאשים בשימוש בסטרואידים. הוא לובש נעליים שתוכננו בקפידה לתת לו את היתרון המשמעותי ביותר ובגדים אופטימליים ואוירודינמיים. בכתבה הזו, למשל, תולה הכתב את שיפור השיא של בולט בפיתוח תוספים תזונתיים טובים יותר ונעליים מתאימות. אז מה, בעצם, שונה בפיסטוריוס? העובדה שהתוספים המלאכותיים שלו יותר בולטים? או שבניגוד לויטמינים ונעליים, העזרים שיש לו לא זמינים למתחרים שלו?
כמו שהכתבה האחרונה משקפת, אין הבדל בין סטרואידים אסורים לתוספים מותרים מעבר להחלטה שרירותית שזה לגיטימי, וזה לא. אין ספק שתוספים חיצוניים – כדוגמת הידיים המכאניות שהוזכרו בלינק הראשון שלי – צריכים להיות זמינים לכל המשתתפים במירוץ באופן שווה. אבל אני חושב שהגיע הזמן שנכיר בזה שכבר עכשיו ההישגים הספורטיביים הם תלויי טכנולוגיה, והגיע זמן שנרשה לטכנולוגיה לתרום יותר – עמוק יותר, טכנולוגי יותר, קיברנטי יותר.
* * *
on 
אני מסרב להתרשם מההשיגים הספורטיביים של פיסטוריוס. במיוחד אני מסרב להתרשם מכך שהישגיו קרובים לאלו של אצנים בעלי שתי רגליים בריאות. מבחינתי, הפרוטיזות של פיסטוריוס אינן “רגליים”, כי אם “כלי רכב” (אני חושב שאפשר לתהות האם הוא עושה שימוש בפרוטיזות האלה גם מחוץ לאיצטדיון). זו הסיבה שאלו עזרים שאינם לגיטימיים בעיני. עמדה זו משליכה כמובן גם על חליפות השחיה. יותר מזה, יש בה כדי להשליך על עצם ההכרה בתחרויות אתלטיקה של קטועי גפיים כתחרויות בעלות ערך ספורטיבי אמיתי. כמובן, אפשר לומר שחלק המתחרות הוא בין יצרני אביזרי העזר, אולי בדומה לתחרויות ספורט מוטורי, ולהגיד שהתחרות לא נועדה רק לקבוע מיהו האדם המהיר ביותר, אלא גם מהי הפרוטיזה המהירה ביותר.
אני עדיין מתחבט בשאלה אם זה פייר שפיסטוריוס ישתתף אי פעם באולימפיאדה.
זיגמונד