חודש: אוגוסט 2009

אני מרגיש נבגד. חצי מהשלטים החתרניים, הביתיים שמובילים לג’חנוניות ארעיות של סופשבוע נראים אותו הדבר – שלט צהוב, פס שחור, טקסט אחיד. אני מתחיל להרגיש שכולם גם קונים את הג’חנון שלהם מאותו המקום. זה ישבור את ליבי. לכבוד ההארה, שלפתי את הפוסט הזה מהארכיון, אפריל 2008: * * * ג'חנון בתל-אביב הוא עסק מסתורי, שלא […]

אני חייב להגיד שאני לא מצליח לגייס התלהבות מאוסיין בולט והשיא העולמי החדש שלו. אני דווקא חושב שאני מבין מה אנשים מוצאים בשיאים כאלה – מתיחת גבולות היכולת האנושית וכדומה. אני מזדהה, באמת שאני מזדהה. אבל אם כבר מישהו ממלא אותי בהתפעמות, זה לא בולט אלא מישהו כמו אוסקר פיסטוריוס. על פיסטוריוס כתבתי לפני כמה […]

בעקבות העצרת אתמול, כמה שיחות עם חברים והודעה של חברה בפייסבוק, הפנמתי כמה דברים שראיתי ושמעתי סביבי בזמן האחרון. לכל מי שבקיא בתאוריות מגדריות וכל זה נראה לו ברור מאליו, אני מתנצל; אני כותב כדי לנסח לעצמי דברים שאני חושב עליהם. ההומואים שדיברו והופיעו ביום שבת בעצרת – גל אוחובסקי, עברי לידר, יניב ויצמן – […]

…ועוד אגדה אורבנית שהלכה לעזאזל. כשסיפרו לי לראשונה על קוקטייל הקוּבַּה ליבּרה (“קובה חופשית”), שהוא בסופו של דבר רום וקולה עם קצת ליים, סיפרו לי שהוא קיבל את שמו ממהגרים קובניים שברחו לארצות הברית אחרי המהפכה בקובה בשנות ה-50. הסיפור לווה באזהרה: השם של הקוקטייל הוא פוליטי, ואם תזמין אותו בהאוונה, אתה צפוי להיות מסומן […]

במקומות שונים בעולם מקובל לשתות משקה המורכב משתי בירות מעורבבות. בצ’כיה ראיתי אותם מערבבים סטרופרמן כהה ובהירה ביחד. באנגליה, כך קראתי, מוזגים גינס עד אמצע הכוס, ומשלימים בביטר (bitter) כלשהו. אבל הווריאציה החביבה עלי היא האמריקאית, המכונה Black and Tan. Black and Tan, כהלכתו, מורכב מחצי כוס של pale ale כלשהו, ומעליו שופכים בזהירות, מעל […]

ואם נמשיך לרגע את הקו הפוליטי מאתמול, אני שמתי לב היום למשהו כשדיברתי עם כל מיני אנשים לגבי (סגן-) שר הבריאות ליצמן, והוא מהות התפקיד המיניסטריאלי שלו. אני חושב שיש כאן הרבה ציניות ויאוש שמחלחלים לתודעה, ולכן חשוב להבהיר את הנושא. יעקב ליצמן, ח”כ מטעם יהדות התורה, מחוייב מתוקף תפקידו לשרת את ציבור בוחריו. הוא […]

מגיע לו רופא לעבודה, בבית החולים. הוא עייף, כי הוא בקושי הספיק לישון בין משמרת למשמרת, כי התקנים לרופאים בבתי חולים בישראל נקבעו בשנות השישים, ולא עודכנו לאוכלוסיה הנוכחית. אבל הוא בא לעבודה. הוא בא לטפל בחולים. אולי הוא רופא צעיר, עדיין חדור תחושת שליחות, רוצה לעזור לאחיו האדם. אולי הוא רופא ותיק – מריר, […]