Mar 03 2009
היא סינוורה אותי במדע
אני קורא כרגע את הספר “לרקוד עם דמעות בעיניים” של ניסן שור, סקירה היסטורית של תרבות הריקודים והמועדונים בישראל מהקמתה ועד היום. בלי קשר לאיכויותיו השונות של הספר, שלא חסרות, הוא ראוי לתהילת עולם גם אם רק בזכות זה שהוא מביא ריכוז של טבלאות מצעדי-להיטים ורשימות השמעה של מועדונים מתחילת שנות השמונים, בתקופה שעדיין תרגמו את השמות של הלהקות והשירים. לכן יש לנו הברקות כגון:
ואפילו
שם התרגום לשפה העברית בעלת הנטיה המינית הבלתי נמנעת קצת מפספס את הנקודה.
אבל מעניין גם לראות את השמות שמשום מה לא תורגמו – Killing Joke נשארו “קילינג ג’וק”, ובצורה מפתיעה הלהקה “ביג קאנטרי” הוציאה שיר בשם “בארץ גדולה”, מה שמוביל אותי לחשוב שאף אחד שם לא ממש ידע מה הוא עושה.
חיפושיות הקצב. הדלתות. סגול כהה. פרוות פסיכדליות. מועדון תרבות.
כמה שאני שמח שעברנו את השלב הזה.
* * *
on 
