בצפון תל-אביב שוכן לו רחוב קטן ותמים בשם רח’ זנגביל. רחוב קטן בן 30 בניינים בצפון הישן. מתוך הרחוב הזה יוצא לו רחוב קטן יותר העונה לשם סמטת זנגביל, רחוב המכיל 5 מספרים בלבד. זה טוב שהם כל-כך צמודים אחד לשני, אחרת הבלבול יכול להיות גדול. טעות קטנה בקידומת ואתה מגיע לקצה הלא נכון של העיר. גם ככה אני בטוח שדיירי סמ’ זנגביל 2 מקבלים כל הזמן את הדואר של רח’ זנגביל 2, ולהפך.
אבל רחובות חדשים לא צצים לנו חדשות לבקרים. בטח שלא בערים קיימות ומבוססות. אבל אתרים חדשים כל הזמן קמים להם באינטרנט. עברו הימים שאדם יכול להסתפק באתר בית תחת geocities.com, ואפילו בלוג תחת בלוגלי או wordpress.org לא נחשב ממש רציני. אתר רציני, אם כך, צריך דומיין משלו. הבעיה היא ששמות דומיינים הם משאב מוגבל ובעייתי, ומשאב שמתחיל להגמר לנו.
מבט זריז באתרים כמו Read/Write Web או TechCrunch, שמדווחים על מיזמי אינטרנט וחברות Web 2.0 חדשות, מגלה לנו ששמות חדשים של אתרים נוטים לשני כיוונים. הראשון הוא כיווץ של השם, גם על חשבון קריאות. אתרים כמו Flickr (ללא ה-e) ואתרים אחרים שקמו אחריו בסגנון הזה לא עיוותו את הכתיב רק בשביל להיות מאגניבים, אלא פשוט כי ב-2003 כשהאתר יוסד, flicker.com היה תפוס כבר 5 שנים. אחרי שהמלים הטובות באנגלית נגמרו, אתרים נאלצו ללכת על שגיאות כתיב וצירופי אותיות שרירותיים. מבט חטוף ברשימת החברות ב-TechCrunch מראה שמות כמו Jangl, Scribd או Xoopit. פתרון אחר לשמות אתרים הוא דווקא בכיוון השני – להאריך את שם הדומיין לכדי משפט, ובכך לשמור על יכולת זכרון של השם למרות אורכו. אחוז נכבד מהדומיינים הארוכים הללו הם מה שנקרא Single Serving Sites, אתרים חד-שימושיים שקמו כבדיחות או לשימוש ספציפי.
דרך אחרת לפתור את מצוקת הדיור באינטרנט היא באמצעות הרחבת ה-Top Level Domains – כמו שאפשר להקים רחוב זנגביל חדש ברחובות בלי לבלבל את הדוור, אפשר תמיד לפתוח את ebay.biz, או את strawjackal.info, לא? אז זהו, שסימן רשום הוא סימן רשום בלי קשר ל-TLD שלו, ואני בספק אם בית משפט יאפשר לי לשמור את cocacola.biz. ואם פעם היו הבדלים מהותיים בין ה-TLDs השונים, והייתי יודע שאתר כמו recovery.gov הוא בהכרח אתר של ממשלת ארה”ב, אז היום ההבדלה כבר לא ברורה – מה ההבדל בין .com ו-.biz? בין .org ל-.info? אם אין הבדל, אז אין לי שום דרך טובה לזכור אם האתר הזה, strawjackal, הוא org, או .name, או בכלל .co.il. ההגדרות מתערבבות.
מה הפתרון? אני לא יודע. אולי אנחנו צריכים להוסיף עוד רמה שלישית בין שם הדומיין לבין ה-top level, אבל אני לא יודע על בסיס מה לעשות את החלוקה. אולי צריך פשוט להקפיא את כל השמות באינטרנט ולהתחיל רשימה חדשה: strawjackal.org.internet2. אני אשמח לרעיונות.
* * *
שאלת בונוס:
איזה מהשמות הבאים אינו top level domain באינטרנט?
1) .COM
2) .COOP
3) .MUSEUM
4) .TRAVEL
5) .XXX
Comments
2 תגובות על “מצוקת דיור באינטרנט”
[…] רישום שמות המתחם נובעת מחשיבה לפיה שמות המתחם הם משאב מוגבל, כמו תדרי הספקטרום התקשורתי, ולכן יש צורך לנהל את […]
[…] כשש שנים, ממש בראשית ימי הבלוג, התייחסתי לצפיפות הכתובות באינטרנט, בעיה שהתחילה להיות מורגשת אז – כל הכתובות הנורמליות […]