הקונספירציה הגזענית

נתקלתי היום באתר משעשע ביותר. הגעתי אליו כשגיגלתי משהו תמים בנוגע לאנדרו ג’קסון, הנשיא השביעי של ארה”ב. הגעתי לפרק מספר, על פניו ספר היסטוריה, שטוען שהוא היה הדמות החשובה ביותר בהיסטוריה האמריקאית. ג’קסון (והרפורמות הג’קסוניות) הוא אכן דמות מפתח בהיסטוריה, אבל לשים אותו מעל וושינגטון, ג’פרסון ולינקולן נראה לי קצת דראסטי. המשיך קריאה הבהיר לי שהספר אותו אני קורא אינו, איך נאמר, בלב המיינסטרים של החשיבה ההיסטורית האמריקאית. זוהי כותרתו:

THE ONLY NON-RACIST HISTORY OF THE UNITED STATES OF AMERICA: THE UNITED STATES AS THE SOUTH

כן. בדיוק כך. היחידה. הספר נכתב ע”י ד”ר פטריק ל. קוני.

קריאה בהקדמה מדגישה עוד קצת את הקיצוניות:

The United States is completely and thoroughly racist, and this is true for all areas including social structure, culture, values, and ideas. Now that the bad news has been presented, we can turn to the good news. This book is very optimistic, for it stresses that it is inevitable that racism will be defeated in the United States, just as it was inevitable that slavery would end.

אין לי בעיה עם התיזה הכללית – שהגזענות מושרשת עמוק בחברה האמריקאית. יש לי בעיה עם הדטרמיניזם ההיסטורי הטלאולוגי שמובּע כאן. לא רק שאמריקה היא גזענית, אלא שהגזענות היא הגורם הראשי בכל אספקט של החברה האמריקאית. ולא רק זה, אלא שהיא נידונה לכליון, שואפת לכליון, מתוקף החוסר-מוסריות שלה עצמה.

שאר הספר, מההקדמה והלאה, מלא בהצטדקויות על למה, בעצם, אף אחד לא מסכים איתו. הוא מסביר שהסוציולוגיים כולם שבויים בקונצספיה הליברלית, ושהפוליטיקלי-קורקט מעקר את המונח גזען, וזורע רמזים לקונספירציות וצנזור בכל פינה. התוצאה הסופית היא שגם אם חלק מהניתוחים הסוציולוגיים וההיסטורים הם נכונים ומבוססים (והביבליוגרפיה מכילה לא מעט שמות של היסטוריונים שאני מכיר ולומד), הם הולכים לאיבוד תחת הפרשנות המתגוננת והפרנואידית. שלב את זה עם ניסוחים מתלהמים ורחבי היקף, וקיבלת עיסה לא ברורה של אמת והזיה שלא היתה מצליחה להתפרסם בשום מקום חוץ מאשר באינטרנט:

this book uses an entire continuum of racist positions, from the right wing KKK'ers through the conservative racists, the middle-of-the-road racists, the multicultural separatist racists, the liberal racists, and the Marxist racists.

לראיה – ההקדמה לספר מספרת את תלאותיהם של הכותבים בהוצאת הספר לאור, החל מהוצאות לאור כביכול ליברליות (ומרקסיסטיות, ולניניסטיות) שהסוו את הצנזורה הגזענית שלהן כביקורת אקדמית, עד להוצאה לאור רדיקלית שהפסיקה להחזיר להם טלפונים אחרי תלונות מהעורך על המסר של הספר. הוא פרסם את הספרים שלו ב-AOL במקור, אבל העביר אותם לאתר אחר אחרי ש-AOL הפסיקו לתמוך בתוכנה בה השתמש לתחזק את האתר – גם חלק מהקונספירציה הגזענית, כנראה. למרות שהכותב (שמזדהה כ-“אנחנו” למרות שרק שם אחד מופיע על באתר) מציין את תואר ה-PhD שלו, אבל לא מציין בשום מקום מאיזה מוסד קיבל אותו. ראוי גם לציין את השאיפות האישיות שלו בחיים: להיות אבי תנועת זכויות האזרח השלישית, ושל סוציולוגיה הנגזרת ממדעי החיים – כן, כן, הוא מאמין שלימודי הביולוגיה אמורים ללמד אותנו שאין הבדל בין הגזעים, ועל זה לבסס את הסוציולוגיה החדשה.

לסיכום, אשאיר אתכם עם שורות הסיום של ההקדמה לספר:

And the authors would like to thanks themselves for their perseverance against the censorship, indifference and outright hostility of both black and white old liberal and new multicultural separatist thinkers.

אמן.