בעודי קורא את הפוסט המצוין של המוריס על תמונות קבוצתיות של נשיאי ארה”ב, שמתי לב למשהו מוזר בתמונה הזו:
מה מוזר, חוץ מזה שג’ימי קארטר נראה תלוש יותר מקים ג’ונג איל? קארטר וקלינטון, מימין, הם דמוקרטים. הזיהוי באמריקה בין המפלגה הדמוקרטית לצבע הכחול הוא מאד חזק, כמו זה של המפלגה הרפובליקנית לאדום. Red state / blue state באים לציין שיוך מפלגתי, ואפשר לראות את הקשר הזה בכל מקום. אבל קארטר וקלינטון לובשים דווקא עניבה בצבע הנגדי.
משמאלם, צמד הבושים, אב ובן. בנים נאמנים למפלגה הרפובליקנית האדומה (בצבע, לא באידאולוגיה), דווקא לובשים כחול. כן, גם העניבה של בוש האב היא כחולה. ווידאתי בפוטושופ.
אז מה זה אומר על אובמה?
Comments
10 תגובות על “מסרים סותרים בעניבות”
אובמה הוא גם שחור, ד"א.
ואללה. אז ההבדל טמון באיזו וריאציה על האיסור על לבישת לבן אחרי Labor Day? "נשיא שחור לא ילבש אדום לפני ההשבעה?"
זה בעיקר אומר שאתה טועה לגבי הזיהוי בין אדום ורפובליקני וכחול ודמוקרטי. כלומר, הזיהוי קיים, אבל הוא די צעיר ואני חושב שלטעון שהזיהוי הוא חזק במיוחד (כמו הזיהוי בין אדום לקומוניזם, למשל) זה קצת קיצוני.
סכימת הצבעים הזו קיימת רק משנת 2000. לפני כן, לא הייתה חלוקת צבעים קבועה, והיו גם מערכות בחירות בהן הצבעים היו הפוכים. לקריאה נוספת, כרגיל, וויקיפדיה: http://en.wikipedia.org/wiki/Red_states_and_blue_states
אני חושב שעליתי על מה השימוש בכל הבלוגים הללו – אני טוען טענה בלתי מבוססת, ואז באים אנשים וביוזמתם טורחים לתת לי עוד ועוד מידע, כאן אצלי, בבלוג הפרטי שלי. היאח!
או, במלים אחרות, תודה על התיקון. אני עדיין חושב שהקונוטציה הזו נהיית די חזקה בשנים האחרונות (אם כי, כמובן, לא כמו הקומוניזם), אבל לא ידעתי שזה כל-כך צעיר.
ובנושא אחר – אתה רשמת את תגובה #100 בבלוג, ולכן תזכה בפרס צנוע שזהותו תוחלט מאוחר יותר, וקבלתו תותנה בשורה של תנאים בלתי סבירים עד שבסופו של דבר ההבטחה תשכח. כל הכבוד!
אם התכנסנו בעניין כחולים ואדומים – מאיפה באו הפילים והחמורים?
(שתיהן חיות מאוד חכמות, אגב. פילים חיים בחברה מטריארכלית. מעניין אם הרפובליקנים חשבו על זה מבעוד מועד.)
התחושה שלי היא שהזיהוי לפי צבעים נעשה בעיקר בהקשר אלקטורלי, ולא בהקשרים פוליטיים אחרים – כלומר, יגידו שמפת ארה"ב נצבעה כחול, אבל לא, למשל, שהסנאט נצבע כחול כי יש לדמוקרטים רוב שם.
לגבי הפרס, אני בא לביקור בארץ בפברואר, אז תוכל להגיש לי את הפרס בטקס רב משתתפים צנוע.
אבנר, סחטיין על הספורטיביות.
כשאני כותבת קבל עם ועדה משהו שמתברר כשטות, אחרי זה אני לא יכולה להסתכל על עצמי במראה שבוע (וזה לא מסבך לי את החיים, למי שראה את הארון בחדר השינה שלי).
ממ. וכשכתבתי "לא מסבך לי" בתגובה הקודמת, התכוונתי ל"די מסבך לי".
ואם אני אמשיך לכתוב תגובות, לא לקרוא מה שאני כותבת, ואז לשלוח תגובות נוספות כתיקון והוספה לתגובות הקודמות, אחוז התגובות שלי פה בבלוג יהיה הרבה יותר גבוה, מה שיגדיל את הסיכויים שלי לזכות בפרס התגובה העגולה הבא, לכשהוא יוכרז.
דובי: חיפשתי טיפה באינטרנט על הנושא ומצאתי איזה מאמר די ישן (1984) על השימוש בצבעים בקמפיינים פוליטיים בארה"ב, אבל גם כשאני עובר דרך אוניברסיטת ת"א, עדיין אין לי גישה אל המאמר. חבל.
http://www.atypon-link.com/SJP/doi/abs/10.2224/sbp.1984.12.2.203?cookieSet=1&journalCode=sbp