Jan 08 2009

נוח על משכבך בשלום, הקיסר נורטון

 

Everybody understands Mickey Mouse. Few understand Hermann Hesse. Hardly anybody understands Einstein. And nobody understands Emperor Norton.

396px-Emperor_Joshua_A._Norton_Iלא רבים יודעים שלארצות הברית – הרפובליקה הדמוקרטית הארכטיפית, שקמה על התנגדות לעריצות של המלוכה – היה פעם מלך. לא, לא סתם מלך: קיסר!

ב-1859 קם לו ג’ושוע אברהם נורטון, שנולד באנגליה וגדל בדרום אפריקה, שבנה את הונו מנדל”ן בסן-פרנסיסקו המתרחבת ואיבד את כולו בהימור על שוק הסחורות, והכריז על עצמו כקיסרה הראשון של ארצות הברית. 

הוא קרא לפיזורו של הקונגרס עקב שחיתות, ודרש מהצבא לפזרו בכח לכשהתעלם מדרישותיו. הצבא גם התעלם. הוא זימן את לינקולן ודייויס למפגש פסגה כדי למנוע את מלחמת האזרחים. הם לא הופיעו. בסופו של דבר הוא תמך בלינקולן.

הוא הדפיס שטרות כסף קיסריים emperor norton (sandman)אותם הוא מכר לתיירים. הוא גבה מסים זניחים מחנוונים, אותם הם שמחו לשלם. הוא לבש מדי צבא שמועצת העיר החליפה לו כשהתבלו. הוא חי בעיר שגדלה עם הבהלה לזהב והתמלאה בערב רב של יזמים ותמהונים, מתבודדים והרפתקנים– אנשים שאימצו לחיקם את הקיסר שנפל לידיהם. הוא רכב בחינם בכרכרות וחשמליות העיר. כשהיה נכנס למסעדה או תיאטרון, הנוכחים היו קמים ומצדיעים לו. בבית האופרה היו לו מושבים שמורים – לו, ולשני כלביו המאומצים לזארוס ובאמר.

פעמיים בשנה הוא היה עומד בסך, חמוש במטריה, בעוד שכוחות המשטרה ומכבי האש צעדו לביקורת. טענו שהוא בן חורג של נפוליאון השלישי. טענו שהוא עתיד להתחתן עם המלכה ויקטוריה. טענו שיש לו הון מוחבא והוא מעמיד פני עני מרוד. הוא קרא להקמת “חבר לאומים” למען שלום עולמי, ולהקמת גשר-תלייה בין אוקלנד לסאן-פרנסיסקו, שבסופו של דבר נבנה וכמעט ונשא את שמו למעט התנגדות מועצת העיר אוקלנד.

הוא הכיר את מארק טווין, ומופיע בהאקלברי פין בתור “המלך”. הוא נפגש עם לואיס סטיבנסון והופיע בספרו, The Wrecker. חייו תועדו במחזמר, באופרה ובקומיקס, בין השאר.

בערב השמיני לינואר 1880, לפני 129 שנה בדיוק, נורטון התמוטט בלב הרחוב בדרכו להעביר הרצאה ומת עוד לפני שהוזעקה כרכרה להביאו לבית החולים. רוב עיתוני העיר ציינו את מותו במודעות אבל בעמוד הראשי. הלוויתו מומנה ע”י ה-Pacific Club, ארגון אנשי עסקים מקומיים. מעל 10,000 איש נכחו בהלוויתו, והוא נטמן תחת תארו המלא: הקיסר נורטון הראשון, קיסרה של ארצות הברית ומגינה של מקסיקו. הראשון והאחרון.

He had shed no blood; robbed no one; and despoiled no country; which is more than can be said of most fellows in his trade.

9 תגובות

9 תגובות לפוסט “נוח על משכבך בשלום, הקיסר נורטון”

  1. Yossi GurvitzNo Gravatarבתאריך 08 Jan 2009 בשעה 21:20

    ממי הציטוט? טוויין?

    ואם לא אמרתי את זה עד עכשיו, שאפו על הבלוג הזה. במיוחד על כל מה שמופיע תחת “אמריקנה”.

  2. MemeNo Gravatarבתאריך 08 Jan 2009 בשעה 22:15

    RIP indeed.
    גם לנו יש מלך. רק שהוא לא מלך ישראל אלא מלך מלון מוזר בצפון. והוא הרבה פחות נחמד מאיך שמצטייר הקיסר נורטון.

  3. איתמר שאלתיאלNo Gravatarבתאריך 08 Jan 2009 בשעה 23:34

    יפה אמרת, והייתי אפילו מגם-שם לו הייתי מצליח להיכנס לגם-שם. אולי מחר.

    במקרה, אגב, עיינתי בדיוק בקטע הזה בסנדמן היום. מוזר.

  4. אבנר קשתןNo Gravatarבתאריך 09 Jan 2009 בשעה 01:32

    יוסי: הציטוט הראשון הוא מה-Principia Discordia. אני לא יודע למי הוא מיוחס במקור. השני מיוחס בויקיפדיה למפקד המשטרה שהורה לשחרר אותו אחרי ששוטר נלהב מדי עצר אותו. ע”פ ספר אחר עליו התבססתי, The Good, the Bad and the Mad, השורה מיוחסת לעורך עיתון ה-San Francisco Bulletin. מצד שני, הספר הזה לא מאד מקיף או אמין – הוא מכיל מיני-ביוגרפיות בנות 3-8 עמודים של מגוון טיפוסים צבעוניים או תמהוניים בהיסטוריה האמריקאית.

    ואפרופו איתמר, הסיפור הזה הוא אחד החביבים עלי ביותר של הסנדמן. יש בו איכויות אנושיות משובבות נפש – כמו הסיום של Men of Good Fortune מהספר השני. בכלל, בספר השישי יש כמה מהסיפורים המוצלחים ביותר בסדרה. גם זה, גם The Soft Places, ובעיקר ומעל הכל – Ramadan.

  5. […] כאן פוסט זה נכתב על ידי איתמר שאלתיאל. ניתן לעקוב אחר הדיון באמצעות RSS לתגובות על פוסט זה. שלח תגובה או הגב באמצעות טראקבק: Trackback URL. « האנדרטה לזכר ממשל בוש… […]

  6. איהNo Gravatarבתאריך 09 Jan 2009 בשעה 16:31

    פוסט נהדר. תודה.

  7. נמרוד ברנעNo Gravatarבתאריך 09 Jan 2009 בשעה 17:48

    פוסט מצויין.
    יהיה נחמד אם תפנה גם למקורות היסטורים.

  8. אבנר קשתןNo Gravatarבתאריך 09 Jan 2009 בשעה 17:54

    תודה. לגבי מקורות היסטוריים יש לי את השניים שציינתי בתגובה ליוסי. שמעתי עליו דרך הסנדמן של גיימן, קראתי עליו בויקיפדיה ובספר הנ”ל שהוא כאמור די שטחי ומרודד, והסתובבתי שעה בבית העלמין Woodlawn בסאן פרנסיסקו בנסיון כושל למצוא את הקבר שלו. אני מתכוון לנסות שוב בביקור הבא שלי, בסוף השנה.

  9. שיפרNo Gravatarבתאריך 11 Jan 2009 בשעה 15:59

    פוסט מצויין.

    ואם לא אמרתי את זה עדיין בהזדמנות אחרת – אחלה של בלוג.

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובה

  • הודעות אחרונות

  • לרישום בדואר

  • תגיות ונושאים

  • מהעבר

  • Meta

  • עמודים קבועים