אמרו לא להלחמילים בספרצוף!

פורסם ב:

האתר דורבנות, למי שלא מכיר,שמנסה לתעד סלנג ישראלי בהתהוות. שיש לי ספק אם כל המלים שמופיעות בו באמת בשימוש, אפילו בקרב קבוצות קטנות, ולא הומצאו פעם אחת כקוריוז ומדי פעם מוצאות מהנפטלין כבדיחה, אבל לא זו הנקודה. הנקודה היא שאחוז די גבוה מהמלים שם, להתרשמותי (ולמה, אם כבר יש תגיות, לא מתייגים את זה?) הן הלחמים של שתי מלים אחרות. מלצב, מלשון מלצר וצב, או כנופנוען מלשון כנופיה ואופנוען, או אפילו חידג, משמע סושי. אז למרות החידג, אותו אני מחבב עד מאד, אני ממש לא מתלהב מהלחמים. אני חושב שזו דרך די עצלנית להמציא מילים – פשוט לקחת שתי מלים ישנות ולהוריד מהן אותיות עד שזה נדבק, בלי להתייחס למורכבות המעניינת יותר של השפה העברית. בהרבה מקרים המילה הסופית גם יוצאת ארוכה ומגושמת מדי כמו טריטרוריאלי, שאין סיכוי שמישהו ישתמש בה בשיחה אמיתית. זו בעיה שהחידג, שוב יש לציין, נמנע ממנה.

אחד ההלחמים שאני הכי פחות אוהב הוא ספרצוף, העברות של Facebook. למה אני לא אוהב אותו? כי אחרי השמיעה הראשונה או השניה אף אחד כבר לא מפרק את Facebook למורפמות שמרכיבות אותו. אין פרצוף ואין ספר, יש רק את הפייסבוק, ולכן לתרגם אותו ברמת המילית ולא ברמת המילה חוטא למהות השם ולערך המוסף שלו כמותג וכשם. זה כמו לקרוא לחברת אפּל “תפוח”, או למיקרוסופט… טוב, נו, לא משנה. לכן אני מאמין בלהשאיר את שם העצם “פייסבוק” כמו שהוא, ולהרחיב אותו גם לפועל המתאים: פיצבּוק (פ’ רפה). “אני אפצבּק אותו”, לאמור: אבדוק מה כתוב בפרופיל שלו בפייסבוק. “אתמול פיצבּקתי שעות”, לאמור: כיליתי את זמני לריק בהתכתבויות סרק ואיזוטופים של שבץ-נא בפייסבוק.


פורסם ב:

by

Comments

10 תגובות על “אמרו לא להלחמילים בספרצוף!”

  1. […] כאן פוסט זה נכתב על ידי איתמר שאלתיאל. ניתן לעקוב אחר הדיון באמצעות RSS לתגובות על פוסט זה. שלח תגובה או הגב באמצעות טראקבק: Trackback URL. « ואף אחד לא אמר לי כלום […]

  2. […] גם אני נגד הלחמים אבנר כותב בבלוג החדש והמסתמן כמצוין שלו "דברים אחרים” (שם זמני) למה הלחמים הם סוג של עצלנות לקסיקלית. […]

  3. תמונת פרופיל של Morin

    כמילון סלנג, אין ספק שדורבנות כושל. אין בו מלים שנמצאות בשימוש רחב, כמו שמרתג ואשקפיץ, ולא מלים שנמצאות בשימוש רב בקבוצות מצומצות, כגון "מזוזה" כתחליף לEntry.

  4. תמונת פרופיל של איתמרק
    איתמרק

    ואני רוצה להוסיף: מה זה השימוש בסיומות ותחיליות בשביל ליצור מילים חדשות? איפה היצירתיות?
    ושאני לא אתחיל לדבר על בניינים, זו באמת תחתית החבית של יצירת מילים חדשים. בררר.

  5. תמונת פרופיל של אבנר קשתן

    איתמרק: אני אפנה אותך כאן לפוסט של דפנה, שההפניה שלו נמצאת כאן למעלה ("גם אני נגד הלחמים"), שנותן קצת יותר הסבר ממני על למה בניינים ומשקלים יוצרים מלים נוחות יותר ויפות יותר בעברית.
    אני לא נגד בניית מלים חדשות. אני רק נגד בניית מלים חדשות ככה.

  6. תמונת פרופיל של אידיוסינקרטית

    למרבה הצער, דורבנות הוא אתר דחקות, לא מילון סלנג.

  7. תמונת פרופיל של איתמרק
    איתמרק

    ראשית, עם 'מנגנון יפה יותר של בניין/משקל' אני לא יכול להתווכח, כי אני חושב שכל הצורות יפות באותה מידה. 'תפוז' בעיניי היא מילה יפהפייה וכך גם 'דרגנוע'.

    -לגבי נוחות השימוש: גם הלחמים אפשר להטות בקלות, וזאת בגלל שמילים חדשות בעברית (ודוק, בכל שפה) מקבלות לרוב את הטיות ברירת המחדל. ולכן ספרצוף -> ספרצופים, כנופנוען -> כנופנוענים, חידג -> חידגים, תפוז -> תפוזים.
    כמו שיש יוצאים מהכלל שקשה להטות, יש כאלה גם עם מילים 'רגילות'. איך אומרים, מְקרר או מַקרר? מה הנקבה של 'חלל' (שנפל בקרב), חללת? חללה? חללית?
    -הבנה מיידית מהסמנטיקה: סה"כ הלחמים בנויים בצורה די סטנדרטית, וקל לראות איפה מילה אחת מתחילה והשנייה. מנגד, זה שמילה נמצאת במשקל לא הופך אותה למובנת אוטומטית. קחו את השורש ת.מ.ר ושימו אותו במשקל מקטל, וקיבלתם מתמר. אבל מתמר הוא לא בדיוק מכשיר שהופך משהו למשהו גבוה יותר, או לפרי דקלים. ומה אלה בדיוק תמרוקים ומרזב?
    -גאווה שמית: אין ספק שבניינים זה אחלה, אבל זה לא שהלחמים מתעלמים ממאפייני השפה ומאבדים את הייחוד שלה. סך הכל, אי אפשר להלחים שרירותית כל שתי מילים כי לשפה שלנו יש מגבלות פונוטקטיות שצריך לציית להן, וכך לא תוכלו ליצור את המילה *מפעעוד שמשמעותה 'מפעל לייצור עודים'. אבל אפשר לומר שאת העודים המקולקלים שנופלים מפס הייצור זורקים לתוך ה-'פחעוד', מילה שלא תהיה קבילה בשלל שפות אחרות.
    כך או כך, אם רוצים ליצור מילים חדשות, אולי בכל זאת עדיף להישאר בתוך גבולות העברית ולא לגייר מילים כמו 'לפצבק'?

    אין שום בעיה עם העדפה אישית של בניינים או משקלים על פני הלחמים; אדרבה, נהדר שיש לכם בכלל העדפה. אני רק לא חושב שיש כאן איזשהו טיעון שבאמת קשור אבסולוטית לנוחיות. אבל כיף לדבר על זה.

  8. תמונת פרופיל של אבנר קשתן

    אני מסכים איתך שאפשר לייצר הלחמים יפים ונוחים. תפוז זו דוגמא קלאסית להלחם כל-כך אלגנטי שאנשים כבר לא זוכרים שהוא התחיל את חייו כהלחם, אם כי אני מעדיף להאריך ב-"מדרגות נעות" ולא לשבור את השיניים על "דרגנוע". ועל העדפה אסתטית לבניינים באמת אי אפשר להתווכח יותר מדי. אבל על שתי נקודות אני כן אענה לך.

    ראשית, העובדה שהלחמים הם מגושמים יותר. אני אחזור לטענה המקורית שלי – הלחמים זו לא דרך *רעה* ליצור מלים, אבל היא כן דרך *קלה*, ולכן היא מפלטו של הנאולוגיסט העצלן. לכן אנחנו רואים באתר כמו דורבנות הלחמים ארוכים מדי, מגושמים מדי, שחורקים בפניות וממלאים לך את הפה. לא מחויב המציאות, אבל זה מה שרואים בשטח.

    שנית, בנוגע לפייסבוק. פייסבוק אינו ספר של פרצופים, כמו שאפל אינה Malus domestica. מדובר כאן בשמות פרטיים, proper names, שלא אמורים לעבור תרגום מילולי. עברנו כבר את שלב חיפושיות הקצב. אז למה להחליף את הס' בצ', אם כך? פשוט בגלל שצ' היא אות מצחיקה יותר. ולראיה, היא מופיעה במילה "מצחיקה".

  9. תמונת פרופיל של Meme
    Meme

    אני חייבת למחות. צ' היא גם מילה נאצית יותר. ולראיה.
    [כן, בסדר, גודווין]

  10. […] אחרת בתהליך הייבוא אל תוך העברית. חלקן כבר לגמרי הפכו למילים עבריות, וחלקן עדיין שומרות את המבנה האנגלי שלהם. והציר הזה […]